כאטש דער בית התבשיל איז שוין ביז יעצט אויך געווען איבערגעפולט מיט ארבעט, מען באצאלט גראסערי ארדערס און מען שיקט שבת פעקלער פאר בני תורה און נצרכים, מען מאכט כסדר חלוקות פארן ברייטן ציבור, יעדן ערב שבת און יום טוב, בפרט ווען עס קומען צו פארן אסאך געסט ווערט צוגעשטעלט א חלוקה פון פילע גרייטע שבת'דיגע עסן חלות, פיש, פלייש, קוגל, קעיק, במשך די זומער חדשים ווערט צוגעשלטע פרישע קאלטע וואסער אויף די לאנגע וועגן, פאר פסח א ברייטע קמחא דפסחא, פורים ווערט געגעבן מתנות לאביונים, איז אבער דער געטרייער גבאי מו"ה שלמה יאקאבאוויטש הי"ו בכלל נאכנישט זאט. נאכן עס דורכרעדן מיטן ראש ישיבה שליט"א האט ער באשלאסן צו צולייגן א פרישע שטיינדל אינעם הערליכן קרוין פון בית התבשיל. יעדע נאכט ווערט צוגעשעטל בהרחבה א פולע געשמאק פארטיגע נאכטמאל, יעדע נאכט פון די וואך איז דא זופ, פלייש, סייד דישעס און נאך. דאס איז אויפן וועג ווי מוהרא"ש זי"ע האט עס איינגעפירט אין יבנאל אז מען שטעטל צו צו עסן פאר כל דכפין.
 
דער ציבור איז זייער שטארק נהנה פונעם נייעם פראיעקט, עס גייט אויס יעדן טאג בערך צוויי הונדערט געשמאקע פארציעס. עס געדענקט זיך נאך גוט ווי מוהרא"ש פלעגט ביי די שיעורים שטארק אויסרומען דער בית התבשיל, און פלעגט ארויסברענגען די גרויסע זכיה צו קענען שטיצן אזא חשובע פראיעקט. יעצט האט דער ברייטער ציבור די זכיה אז מען קען אויך קויפן זכותים אין די גרויסע מצוה פון געבן צו עסן פאר אידישע קינדער. מען קען ספאנסערן א פעיפער גוד ארדער, אדער קען מען מנדב זיין אפלייענסעס פארן קאך, אדער קען מען קויפן די זכות פון א טאג פאר $180.
 
רופט דעם גבאי פון בית התבשיל מו"ה שלמה יאקאבאוויטש הי"ו אויף 845-637-5367 אדער קען מען דאונעטין אויפן בית התבשיל לינק 
 
אט איז א בריוו פון מוהרא"ש זי"ע איבער דעם ענין:
 
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר דְּבָרִים, ד' מְנַחֵם-אָב ה'תשע"ב
שָׁלוֹם רָב אֶל ... תִּחְיֶה
 
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
 
בְּכָל מִשְׁפָּט כְּדַאי לָקַחַת עוֹרֵךְ דִּין אַמִּין, וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת אַהֲבָה סִימָן ט'): 'כְּשֶׁתְּהֵא נִזְהָר מִשִּׂנְאַת חִנָּם, אֲזַי כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ אֵיזֶה מִשְׁפָּט עִם אַלִּים שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְפַשֵּׁר עִמְּךָ, עַל יְדֵי זֶה יִתְפַּשֵּׁר עִמְּךָ'. וְלָכֵן צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר מִשִּׂנְאַת חִנָּם, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁבִּיכָלְתּוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְלֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה מֵבִיא לָאָדָם הַצְלָחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת צַדִּיק חֵלֶק ב' סִימָן יג): 'מִי שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דִּינָיו אֵינָן בְּטֵלִים, וְכַאֲשֶׁר יִגְזֹר כֵּן יָקוּם'; וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת הַמְתָּקַת דִּין סִימָן לד): 'עַל יְדֵי צְדָקָה מְהַפֵּךְ הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין לְמִדַּת חֶסֶד'.
 
וְלָכֵן תִּשְׁתַּדְּלִי מְאֹד לָתֵת צְדָקָה כְּכָל יְכָלְתֵּךְ, וְעִקָּר הַצְּדָקָה הוּא לָתֵת לַעֲנִיִּים לֶאֱכוֹל, וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ בְּיַבְנְאֵל בֵּית הַתַּבְשִׁיל – 'אֹהֶל אַבְרָהָם', שֶׁבּוֹ נוֹתְנִים אֹכֶל לַעֲנִיִּים, לָרְעֵבִים וְלַצְּמֵאִים, וּמְחַלְּקִים בְּכָל יוֹם קָרוֹב לְאֶלֶף מָנוֹת לִגְבָרִים נָשִׁים וִילָדִים, וְזוֹ הַצְּדָקָה הֲכִי גְּדוֹלָה, כִּי בְּכָל דָּבָר יְכוֹלִים לְרַמְּאוֹת בְּנֵי אָדָם וְכוּ', אֲבָל בְּעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לֹא נִתַּן לְרַמּוֹת כְּלָל, כִּי מִי שֶׁבֶּאֱמֶת רָעֵב אוֹ צָמֵא - הוּא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה, וּמִי שֶׁלֹּא רָעֵב וְצָמֵא - הוּא לֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה, וְלָכֵן אֵין צְדָקָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִלָּתֵת אֹכֶל לַאֲנָשִׁים רְעֵבִים וּצְמֵאִים, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא ט.): 'אֵין בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת'.
 
וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהוֹצָאוֹת שֶׁל בֵּית הַתַּבְשִׁיל – 'אֹהֶל אַבְרָהָם', שֶׁזּוֹ הַצְּדָקָה הֲכִי גְּדוֹלָה - לָתֵת לָרְעֵבִים וְּלִצְמֵאִים לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְיִרְאֶה נִסִּים נִגְלִים שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
 
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי, תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.
 
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם..