תוכן השאלה
לכבוד דער ראש ישיבה שליט"א,
איך דריי זיך ארום מיט א שלעכטע געפיל שוין א שיינע שטיק צייט. עס איז געווען אין די צייט וואס די ישיבה האט זיך געעפנט, די גאס האט דעמאלט זייער געקאכט קעגן דעם ראש ישיבה און קעגן די ישיבה, און אזוי ווי יעדע מאל וואס עס קאכט זיך און מען הערט זיך אן מיט לשון הרע'ס, און עס איז נאך געקומען מיט עדות'שאפטן מקור ראשון, און איך האב געהאט א זון דארט, מען האט גערעדט צו מיר פון די יושבים ראשונה דארט, בין איך געווארן זייער צוהיצט און איך האב געהאלפן פירן די מערכה קעגן אייך.
איך האב קיינמאל נישט געהאט קיין שולד געפיל, ווייל איך האב געוואוסט איך האב געטון די ריכטיגע זאך לויט ווי איך האב געהערט און געזען, און מיטגעהאלטן. למעשה איז אריבער אפאר יאר און דער אייבערשטער האט מיר געגעבן א וועק אויף, איך כאפ איין פליק נאכ'ן צווייטן, א פליק מיט מיין ווייב, איין פליק ביי דעם קינד, יעצט נאך א פליק ביי א צווייטע קינד, איך האב אנגעהויבן צומשטעלן הלא דבר הוא, אפשר וואלט איך זיך נישט געדארפט מישן.
איך האב אזוי געשמועסט מיט מיין זון, זאגט ער מיר אז ער האט מורא געהאט מיר צו זאגן אלע יארן, אבער ער איז נאך ווייטער א תלמיד פון אייך, און אז דער ראש ישיבה איז דער איינציגסטער וואס פארשטייט דעם היינטיגן דור, און אז אונטער מיין רוקן האט ער ווייטער געהערט די שיעורים, און געלערנט די בריוון, און עס איז ברור כשמש אז די אלע צרות קומען נאר ווייל איך האב געטשעפעט מיט די הייליגע ארבעט פון מקרב זיין בחורים און אינגעלייט צו די תורה און אמונה.
עס איז מיר געווען א זייער א ביטערע מעדעצין אראפצושלינגען, אבער איך האב געזען אז איך האב נישט קיין ברירה, את חטאי אני מזכיר היום, חטאתי לכם ולאלקים.
יישר כח
תשובה מאת הראש ישיבה שליט"א:
בעזרת ה' יתברך
יום ג' פרשת וישלח, ט"ו כסליו, שנת תשפ"א לפרט קטן
לכבוד ... נרו יאיר.
איך האב ערהאלטן דיין בריוו.
עס איז כדאי דו זאלסט זען וואס מוהרא"ש שרייבט אין זיין צוואה, (צוואת מוהרא"ש, אות יא): וָואס זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגְן? פוּן וֶוען אִיךְ בִּין גֶעוואוֹיר גֶעוָוארְן פוּן רֶבִּי'ן אוּן אִיךְ בִּין גֶעוָוארְן מְקוּרָב צוּם רֶבִּי'ן, הָאט מַיין הַארְץ גֶעבְּרֶענְט אַז אִיךְ זָאל אַרַיינְבְּרֶענְגֶען זַיין לִיכְטִיגְקַייט, זַיינֶע הֵיילִיגֶע לִמּוּדִים, אִין דִי גַאנְצֶע וֶועלְט. בָּרוּךְ ה' דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער הָאט מִיר גֶעהָאלְפְן אַז אִיךְ הָאבּ זוֹכֶה גֶעוֶוען צוּ דְרוּקְן אוּן צוּ פַארְשְׁפְּרֵייטְן דֶעם רֶבִּי'נְס סְפָרִים אוֹיף אַ גֶעוַואלְדִיגֶע גְרוֹיסֶע פַארְנֶעם, מַיין גַאנְצֶע רָצוֹן אוּן שְׁטְרֶעבְּן אִיז נָאר גְרוֹיס צוּ מַאכְן דֶעם נָאמֶען פוּן רֶבִּי'ן אוּן עֶס אַרַיינְבְּרֶענְגֶען אִין דִי גַאנְצֶע וֶועלְט.
אָבֶּער קֶעגְן מִיר אִיז אוֹיפְגֶעשְׁטַאנֶען דֶער "סַמַךְ-מֶם" אַלֵיין מִיט אַ גֶעוַואלְדִיגֶע רְצִיחָה וָואס מֶען קֶען זִיךְ גָארְנִישְׁט פָארְשְׁטֶעלְן. עֶר הָאט אוֹיפְגֶעשְׁטֶעלְט אוֹיף מִיר זֵייעֶר אַסַאךְ בִּיטֶערֶע שׂוֹנְאִים, וֶועלְכֶע הָאבְּן גֶעקְרִיגְט אוֹיף מִיר אוּן מִיר פַיינְט גֶעהַאט פַאר גָארְנִישְׁט. אִיךְ הָאבּ שׁוֹין אַבִּיסְל גֶעשְׁרִיבְּן דֶערְוֶועגְן אִין מַיינֶע סְפָרִים וֶועלְכֶע זֶענֶען שׁוֹין גֶעדְרוּקְט גֶעוָוארְן, אוּן אִיךְ הַאלְט זִיךְ וַוייטֶער בַּיי דֶעם וַוייל דָאס אִיז דֶער אֱמֶת, אוּן אִיךְ הָאבּ נָאךְ אֲפִילוּ נִישְׁט אָנְגֶעהוֹיבְּן שְׁרַייבְּן וָואס אִיךְ וָואלְט וֶוען גֶעדַארְפְט שְׁרַייבְּן אִיבֶּער דֶעם.
עֶס אִיז בַּאקַאנְט אַז "אֵין אָדָם מוֹרִישׁ שֶׁקֶר לְבָנָיו" - אַ טַאטֶע וֶועט נִישְׁט אִיבֶּער גֶעבְּן קַיין שֶׁקֶר פַאר זַיינֶע קִינְדֶער, אוּן זִיכֶער נִישְׁט וֶוען עֶר שְׁרַייבְּט זַיין צַוָואָה, דֶערִיבֶּער וִויל אִיךְ אַייךְ זָאגְן דֶעם רֵיינֶעם אֱמֶת אַז דִי אַלֶע וָואס הָאבְּן גֶעהַאט אַ חֵלֶק אִין דֶעם שְׁלֶעכְטְן נָאמֶען וָואס מֶען הָאט אַרוֹיסְגֶעלָאזְט אוֹיף מִיר, זָאל מְקוּיָם וֶוערְן בַּיי זֵיי דֶער פָּסוּק (תְּהִלִים יב ד) "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְדֹלוֹת, אֲשֶר אָמְרוּ לִלְשׁׂנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ" - זֵיי וֶועלְן אִינְגַאנְצְן פַארְשְׁנִיטְן וֶוערְן. אוּן זֵיי וֶועלְן קֵיינְמָאל נִישְׁט פַארְגֶעבְּן וֶוערְן אוֹיף דָאס וָואס זֵיי הָאבְּן גֶעטוּן.
דֶער הֵיילִיגֶער "רְמָ"א" פַּסְקְ'נְט (אוֹרַח חַיִים סִימָן תר"ו) אַז אוֹיבּ מֶען הָאט אַרוֹיסְגֶעלָאזְט אַ שְׁלֶעכְטְן נָאמֶען אוֹיף אַ מֶענְטְשׁ דַארְף מֶען יֶענֶעם נִישְׁט מוֹחֵל זַיין. דֶער "מָרְדְכַי" שְׁרַייבְּט אַז אוֹיבּ מֶען לָאזְט אַרוֹיס אַ שְׁלֶעכְטְן נָאמֶען אוֹיף אַ מֶענְטְשׁ וֶוערְט דָאס קֵיינְמָאל נִישְׁט פַארְגֶעבְּן - "אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית" עַיֵין שָׁם.
דִי מֶענְטְשְׁן וֶועלְכֶע הָאבְּן אוֹיף מִיר אַרוֹיסְגֶעלָאזְט דֶעם שְׁלֶעכְטְן נָאמֶען הָאבְּן מִיט דֶעם גֶעמַאכְט אוּן גוֹרֵם גֶעוֶוען אַז טוֹיזְנְטֶער אִידְן זָאלְן נִישְׁט תְּשׁוּבָה טוּן, דִי מֶענְטְשְׁן וָואס הָאבְּן דָאס גֶעטוּן זֶענֶען "חוֹטְאִים וּמַחְטִיאִים אֶת הָרַבִּים", וָואס נָאר דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער וֵוייסְט, אוּן עֶר וֶועט זִיכֶער נְקָמָה נֶעמֶען פוּן זֵיי.
אִיךְ בִּין זִיכֶער אַז דִי מֶענְטְשְׁן וֶועלְכֶע הָאבְּן גֶערֶעדְט אוֹיף מִיר זֶענֶען זֵייעֶר פָּגוּם, זֵיי זֶענֶען פוּל מִיט עֲבֵירוֹת, זֵיי הָאבְּן זִיכֶער עוֹבֵר גֶעוֶוען אוֹיף גָאר הַארְבֶּע עֲבֵירוֹת. זָאל זַיין וֶוער עֶס זָאל נָאר זַיין, אוֹיבּ הָאט עֶר גֶערֶעדְט אוֹיף מִיר וֶועט עֶר גֶעשְׁטְרָאפְט וֶוערְן מִיט דִי הַארְבְּסְטֶע עוֹנְשִׁים.
מִיט-דֶעם-אַלֶעם בֶּעט אִיךְ אַייךְ, מַיינֶע טֵייעֶרֶע קִינְדֶער אוּן תַּלְמִידִים, אַז אִיר זָאלְט זִיךְ נִישְׁט אַרַיינְמִישְׁן אִין קַיין מַחְלוֹקֶת, אִיר זָאלְט נָאר שְׁטִיל שְׁוַוייגְן אוּן נִישְׁט עֶנְטְפֶערְן פַאר דִי וָואס הָאבְּן מִיר פַארְשֶׁעמְט. דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער אִיז זִיכֶער גֶערֶעכְט מִיט אַלֶעם וָואס עֶר טוּט, אִיךְ דַארְף תְּשׁוּבָה טוּן, אוּן דָאס טוּ אִיךְ טַאקֶע, יֶעדְן טָאג טוּ אִיךְ נָאכְאַמָאל תְּשׁוּבָה, וַוייל נִישְׁט אוּמְזִיסְט רוֹדְפְ'ט מֶען מִיר.
וָואס טוּ אִיךְ דֶען? אִיךְ בִּין נָאר מְגַלֶה דֶעם אֵייבֶּערְשְׁטְן פַאר דִי גַאנְצֶע וֶועלְט, אוֹיף אַזַא וֶועג אַז אֲפִילוּ דֶער שְׁוַואכְסְטֶער אוּן נִידֶערִיגְסְטֶער מֶענְטְשׁ זָאל אוֹיךְ קֶענֶען שְׁפִּירְן דִי לִיכְטִיגְקֵייט פוּנֶעם אֵייבֶּערְשְׁטְן. אוּן דֶערִיבֶּער אִיז דִי מִדַת הַדִין מְקַטְרֵג אוֹיף מִיר, אוּן דִי מִדַת הַדִין גֵייט אַרַיין אִין דִי רְשָׁעִים וֶועלְכֶע טְשֶׁעפֶּענֶען מִיר אוּן קְרִיגְן אוֹיף מִיר, אוּן אִיךְ דַארְף נָאר טוּן תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה. וַוייל אוֹיף צוּ קֶענֶען מְגַלֶה זַיין דִי לִיכְטִיגְקֵייט פוּנֶעם אֵייבֶּערְשְׁטְן אוֹיף אַזַא גֶעוַואלְדִיגֶע פַארְנֶעם, דַארְף מֶען הָאבְּן אַ סְפֶּעצִיעֶלֶע זְכִיָה פוּן הִימְל.
אָבֶּער פוּן אַייךְ בֶּעט אִיךְ אַז אִיר זָאל נָאר אָפְּשְׁוַוייגְן, אִיר זָאלְט גָארְנִישְׁט צוּרִיק עֶנְטְפֶערְן פַאר דִי אַלֶע וָואס רֶעדְן קֶעגְן מִיר, זֵיי וֶועט שׁוֹין דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער בַּאשְׁטְרָאפְן, וַוייל וֶוער עֶס רֶעדְט אוֹיף מִיר וֶועט שׁוֹין כַאפְּן זַיינְס, פְרִיעֶר אָדֶער שְׁפֶּעטֶער. עד כאן לשונו.
מער פון דעם האב איך נישט וואס צו שרייבן.