בריוון פונעם ראש ישיבה שליט"א

#2 - אז דער צדיק זאגט ביסט געזונט, דארפסטו נישט איבערטראכטן
רפואה, צדיקים, אמונת חכמים

בעזרת ה' יתברך


יום ב' פרשת אחרי א', י' ניסן, שנת תשע"ט לפרט קטן


 


לכבוד ... נרו יאיר, תלמיד היכל הקודש.


איך האב ערהאלטן דיין בריוו.


אז מוהרא"ש האט דיר געזאגט אפן און קלאר דו זאלסט נישט צוריק גיין צום דאקטער וואס דארפסטו אזויפיל איבערקלערן און איבער טראכטן?! זע צו פאלגן וועט דיר גוט זיין.


א שאד זיך צו פייניגן מיט שלעכטע מחשבות, צו טראכטן אז דו ביסט נישט געזונט השם ישמרינו; דו האסט דאך געזען די ניסים וואס דער אייבערשטער האט געטון מיט דיר, ווען אלע האבן געזאגט אז מען דארף שניידן וכו' און דו האסט זיך איינגע'עקשנ'ט ביי מוהרא"ש האט דיר מוהרא"ש געזאגט אז דו ביסט געזונט און שטארק.


זע צו לערנען יעדן טאג דעם תורה וואס דער רבי רעדט איבער דאס גרויסקייט פון פרעגן א צדיק וואס צו טון (ליקוטי מוהר"ן, חלק א' סימן קמג): "מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר", דאס גרויסקייט פון פרעגן אן עצה פון א צדיק, "כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים", ווייל ווען מען פרעגט א צדיק אן עצה וואס צו טון ווערן נמתק אלע דינים, "כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לְעֵצָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם", ווייל ווען א מענטש דארף אן עצה און ער ווייסט נישט ווי אזוי זיך צו פירן פאלט ער אריין אין א פארקלאפקייט, "כִּי נִתְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא בְּחִינַת דִּינִים כַּיָּדוּעַ", און ווען דער מח ווערט פארמאכט ווייל מען ווייסט נישט וואס צו טון, קען מען נישט אנגיין אין לעבן, "וְעַל יְדֵי שֶׁהֶחָכָם נוֹתֵן לוֹ עֵצָה, הוּא מַרְחִיב לוֹ, וּמֵאִיר בּוֹ חָכְמָתוֹ וכו'" און דורך דעם וואס מען הערט אן עצה פון א צדיק, עפנט ער אויף דעם מח און שיינט אים אריין וואס צו טון.


נאך זאגט דער רבי: "גַּם אִם מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק", ווען א מענטש פרעגט א צדיק וואס צו טון און ער פאלגט וואס דער צדיק זאגט אים, "אַף שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה מֵעֲצָתוֹ", שפעטער אויב ער זעט אז עס איז אים נישט אויסגעקומען גוט, "אֲזַי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ", ווייסט ער אז דאס איז געקומען פונעם אייבערשטן. אבער אז מען פאלגט נישט די עצות פונעם צדיק, וואלט געקומען צו אים די שלעכטס צוליב דעם וואס ער אליין האט זיך דאס געברענגט, אזוי ווי עס שטייט (משלי יט, ג): "אִוֶּלֶת אָדָם", ווען א מענטש טוט א נישט גוטע זאך, "תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ", מאכט ער עס זאל קומען שלעכטס אויף אים, "וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ", נאכדעם איז ער נאך ברוגז אויפ'ן אייבערשטן, "אַךְ אִם קִבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק עַל פִּי מִשְׁפָּט שֶׁלְּמַעְלָה", אבער אז מען נעמט אן וואס דער צדיק זאגט ווייסט ער אז אלעס קומט פונעם אייבערשטן.


בעט דעם אייבערשטן די תפילה וואס רבי נתן זכרונו לברכה האט געמאכט אויף די תורה, אין "לקוטי תפלות" תפלה קי"ז:


"בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל ה' אֶתְחַנָּן עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלָי", רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל חֶסְרוֹן הָעֵצָה, וְעצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי בְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל פִּי רוב כָּל עֲצָתִי חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, וְאֵינִי יָכוֹל לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי בְּשׁוּם דָּבָר לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן אֲשֶׁר זֶה הַדָּבָר הָיָה בְּעוֹכְרַי וּמוֹנֵעַ אוֹתִי הַרְבֵּה מֵעֲבוֹדַת ה' וּמִתְּשׁוּבָה אֲמִתִּיִּית רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילָה, וְזַכֵּנִי לְקַבֵּל תָּמִיד כָּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל עֲצוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם כָּל הָעֵצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בַּעֲבוֹדוֹת ה' וְהֵן בַּעֲבוֹדוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן וּפַרְנָסָה, וְהֵן בְּשַׁאֲרֵי עֲסָקִים, בְכֻלָּם אֶשְׁאַל אֶת פִּיהֶם וְאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת מֵהֶם עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וְיָאִירוּ בִּי חָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי חֶסֶד גָּדוֹל, וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ מִמֶּנִּי כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּתְשׁוּעָה בְרב יוֹעֵץ", וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד. שֶׁלּא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם בְּעֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה חַס וְשָׁלוֹם וְלא אַמְשִׁיךְ עָלַי שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים וְהֶזֵּק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי עֵצוֹת נִבְעָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקַבֵּל כָּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁיָּאִירוּ בִּי חָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלַי בְכָל עֵת, וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים, רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר", וְנֶאֱמַר "ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יְפִירֶנָּה", וְנֶאֱמַר "יִתֵּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא, נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלקֵינוּ נִדְגּל, יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן".


דער אייבערשטער זאל העלפן מיר זאלן זוכה זיין צו (פסחים קטז:): "וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים"; און צו (מיכה ז, טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", אמן.


א פרייליכן יום טוב.

#1 - 'אמונה' און 'אמונת חכמים', איז דער יסוד אין לעבן
חינוך הילדים, אמונה, צניעות, אמונת חכמים, רענט

בעזרת ה' יתברך


יום ב' פרשת מקץ, כ"ה כסליו, נר א' דחנוכה, שנת תשע"ט לפרט קטן


 


מרת  ... תחי'.


איך דאנק אייך פארן ארויסהעלפן די ישיבה מיטן געבן פאר די רענט פון דעם חודש ... דאללער; דער אייבערשטער זאל העלפן אז אין דעם זכות זאלן ענק מצליח זיין אין אלע ענינים.


דער הייליגער רבי האט געהייסן פאר רבי נתן זכרונו לברכה אז ער זאל שרייבן חידושי תורה, און ביי צוויי זאכן זאל ער פארשפרייטן זיין פען; דאס הייסט ער זאל שרייבן באריכות ווען ער שרייבט איבער דעם ענין פון 'אמונה' און פון 'צדיק', ביי די צוויי זאכן זאל ער שרייבן אסאך, ווייל דאס איז דער יסוד אין אידישקייט.


דאס זעלבע איז ווען איר גייט לערנען מיט די מיידלעך זאלט איר אסאך רעדן צו זיי פון 'אמונה' און פון 'אמונת חכמים', ווייל דאס איז דער יסוד אין לעבן.


אויך זאלט איר אריינלייגן אין זיי 'צניעות'; דאס שיינקייט פון גיין אנגעטון איידל און די שכר וואס מען איז זוכה צו באקומען ווען מען גייט אנגעטון בצניעות. צווישן אנדערע איז מען זוכה צו גוטע קינדער, אזוי ווי דער הייליגער רבי זאגט (ספר המידות, אות בנים, סימן ט): "צְנִיעוּת שֶׁבָּאִשָּׁה מְזַכֶּה לָהּ לְבָּנִים הֲגוּנִים".


הלוואי זאלט איר גיין אין סקול מער אפטער צו לערנען מיט די מיידלעך; סיי צו די עלסטע קלאס און אויך צו די יונגערע.


יישר כח.


...