בריוון פונעם ראש ישיבה שליט"א

#9 - א זכיה פארצולערנען תורה פאר אידן
לימוד התורה, שלום בית, חנוכה

בעזהשי"ת - יוֹם א' פַּרְשַׁת וַיֵּשֶׁב, שְׁנַת תשע"ה לפ"ק


לְכָבוֹד מֵיין טַייעֶרֶע ... נ"י


דִי אִינְגֶעלַייט זָאגְן מִיר כְּסֵדֶר אַז זֵיי זֶענֶען זִיך מַמֶשׁ מְחַיֶה מִיט דַיין שִׁיעוּר גְמָרָא וָואס דוּ לֶערְנְסְט פָאר יֶעדֶע נַאכְט. דֶערְפַאר דַארְפְסְטוּ זַיין זֵייעֶר פְרֵיילִיך אַז דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער הָאט דִיר גֶעגֶעבְּן דִי זְכִיָה צוּ פָארְלֶערְנֶען תּוֹרָה, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת. אוּן אִיך הָאבּ הַנָאָה כְּסֵדֶר צוּ הֶערְן פוּן דִיר נָאך אַ סִיוּם אוּן נָאך אַ סִיוּם, אַז דוּ לֶערְנְסְט תּוֹרָה, וַוייל נָאר תּוֹרָה מַאכְט פְרֵיילִיך אוּן גְלִיקְלִיך. וֶוען אַ מֶענְטְשׁ לֶערְנְט נִישְׁט קֵיין תּוֹרָה, אֲפִילוּ עֶר הָאט אַסַאך גֶעלְט אִיז עֶר אַן אָרֶעמַאן, אָבֶּער וֶוער עֶס לֶערְנְט תּוֹרָה אֲפִילוּ מִתּוֹך הַדְחַק - עֶר אִיז רַייך.


... טַייעֶרֶער, יֶעצְט חֲנוּכָּה וֶוען דוּ צִינְדְסְט דִי מְנוֹרָה, זֶעץ דִיך אַוֶועק קֶעגְן דִי הֵיילִיגֶע לִיכְט אוּן זַיי זִיך מִתְבּוֹדֵד אוּן שְׁמוּעֶס מִיטְן בַּאשֶׁעפֶער פָּנִים בְּפָנִים, אַה! אַ מְחַיֶה וִוי אַ מֶענְטְשׁ קֶען זִיך אָפְּלֶעבְּן אַ זִיס לֶעבְּן אוּן זַיין דָבוּק צוּם אֵייבֶּערְשְׁטְן, אָן דֶעם וָואס אֵיינֶער זָאל וִויסְן דֶערְפוּן.


קוּק צוּ וָואס דֶער רֶבִּי בְּרֶענְגְט אוּנְז, אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵינוּ אַז מִיר זֶענֶען אִין אַזַא הֵיכָל הַקוֹדֶשׁ, וואוּ דִי פָּשׁוּט'סְטֶער אִיד אִיז צוּגֶעקְלֶעבְּט צוּם בַּאשֶׁעפֶער וְכוּ'.


מַאך פְרֵיילִיך אִין שְׁטוּבּ; מֶען דַארְף זַיין אוֹיבְן, אוּן אִין דִי זֶעלְבֶּע צַייט זַיין אוּנְטְן, פוּן אֵיין זַייט לֶערְנֶען אוּן דַאוֶוענֶען אוּן בְּרֶענֶען צוּם בַּאשֶׁעפֶער, אוּן פוּן דִי צְוֵוייטֶע זַייט הֶעלְפְן דִי וַוייבּ מִיט דִי וִוירְטְשַׁאפְט אוּן זַיין דָא וְכוּ'.


פוּן דַיין רֹאשׁ יְשִׁיבָה וָואס שְׁטָאלְצִירְט מִיט אַזַא תַּלְמִיד וִוי דִיר.

#8 - מוהרא"ש וועקט אונז אויף כסדר
מוהרא"ש, היכל הקודש, חנוכה

בעזהשי"ת - יוֹם א' פַּרְשַׁת וַיֵּשֶׁב, שְׁנַת תשע"ה לפ"ק


לְכָבוֹד מֵיין טַייעֶרֶע לִיבֶּער  ... נ"י


אִיך הָאבּ הַנָאָה צוּ זֶען אַז דוּ הָאסְט זִיך גֶענוּמֶען אִין דִי הֶענְט אַרַיין; דוּ קוּמְסְט אִין שׁוּל דַאוֶוענֶען, אוּן דוּ זִיצְט אוּן לֶערְנְסְט. נָאר דָאס בְּלַייבְּט פוּן דֶעם מֶענְטְשׁ, אוּן תּוֹרָה הִיט אָפּ דֶעם מֶענְטְשׁ, אוּן מַאכְט רַייך אוּן גְלִיקְלִיך.


וִוי גְלִיקְלִיך זֶענֶען מִיר אַז מִיר זֶענֶען אִין הֵיכָל הַקוֹדֶשׁ בַּיי מוֹהַרָא"שׁ וָואס אִיז אוּנְז מְעוֹרֵר אוּן וֶועקְט אוּנְז אוֹיף כְּסֵדֶר, אַז מִיר זָאלְן נִישְׁט פַארְגֶעסְן אַז דֶער עִיקָר אִיז תּוֹרָה וּתְּפִלָּה וְיִרְאַת ה'.


שְׁטַארְק דִיך ... אוּן יֶעצְט חֲנוּכָּה צִינְד אָן דִי מְנוֹרָה אוּן זֶעץ דִיך קֶעגְן דִי הֵיילִיגֶע לִיכְט, אוּן גִיס דִיך אוֹיס דַיין הַארְץ. דַאנְק דֶעם בַּאשֶׁעפֶער אוֹיף אַלֶע אוֹיסְטֶערְלִישֶׁע נִיסִים וָואס מִיט דִיר הָאט פַּאסִירְט, אַז דוּ הָאסְט חֲתוּנָה גֶעהַאט אַזוֹי שֵׁיין, אוּן בָּרוּך הַשֵׁם פַּרְנָסָה הָאסְטוּ אוֹיך, אוּן בַּאלְד בִּיסְטוּ שׁוֹין אַ טַאטֶע'לֶע וְכוּ', שְׁמוּעֶס מִיטְן בַּאשֶׁעפֶער, זִינְג אוּן טַאנְץ, דֶער הֵיילִיגֶער רֶבִּי זָאגְט אַז חֲנוּכָּה אִיז טֶעג פוּן דַאנְקֶען אוּן לוֹיבְּן דֶעם אֵייבֶּערְשְׁטְן (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב).


אוֹיך זֶע צוּ דַאוֶוענֶען מִיט מִנְיָן אַלֶע דְרֵיי תְּפִלוֹת, אֲפִילוּ עֶס קוּמְט אָן שְׁוֶוער, וַוייל מִנְיָן בְּרֶענְגְט אַ דָבָר שֶׁבְּמִנְיָן - פַּרְנָסָה, וּבִּזְכוּת דַאוֶוענֶען וֶועסְטוּ הָאבְּן הַצְלָחָה.


פוּן דַיין רֹאשׁ יְשִׁיבָה.

#7 - חנוכה מאכט מען א נייע התחלה
תפילה והתבודדות, חנוכה

בעזהשי"ת - מוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פַּרְשַׁת וַיִשְׁלַח, שְׁנַת תשע"ה לפ"ק


לְכָבוֹד מֵיין לִיבֶּער ... נ"י


בָּרוּך הַשֵׁם מִיר גֵייעֶן יֶעצְט אַרַיין אִין דִי לִיכְטִיגֶע חֲנוּכָּה טֶעג; א חֲנוּכָּה מִיט דִי הַקְדָמוֹת פוּן רֶבִּי'ן אִיז גָאר אַנְדֶערְשׁ. דֶער רֶבִּי הָאט אוּנְז גֶעגֶעבְּן אַ מַתָּנָה וָואס הֵייסְט הִתְבּוֹדְדוּת, אוּן יֶעצְט חֲנוּכָּה זָאגְט דִי רֶבִּי אִיז "יְמֵי הוֹדָאָה" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב), מֶען זֶעצְט זִיך אַוֶועק בַּיי דִי מְנוֹרָה אַנְטְקֶעגְן דִי הֵיילִיגֶע לִיכְט, אוּן מֶען שְׁמוּעֶסְט מִיטְן אֵייבֶּערְשְׁטְן פָּנִים בְּפָנִים, מֶען דַאנְקְט אוּן מֶען לוֹיבְּט וְכוּ'.


טַייעֶרֶע ... דַארְפְסְט דָאך טַאנְצְן פַאר שִֹמְחָה אוֹיף דִי נִיסִים וָואס דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער טוּט מִיט דִיר. עֶר הָאט דִיר גֶעגֶעבְּן אַ טַייעֶרֶע וַוייבּ מִיט לִיכְטִיגֶע קִינְדֶערְלֶעך, דֶערְפַאר מַאך אַ נַייעֶ הַתְחָלָה, חֲנוּכָּה אִיז אַ לָשׁוֹן פוּן זִיך בַּאנַייעֶן - "חֲנוּכַּת הַמִּזְבֵּחַ", מֶען הֵייבְּט אָן פוּן דָאסְנַיי פוּן פְרִישׁ צוּ זַיין אַן עֶרְלִיכֶער אִיד, בִּפְרַט אַז מֶען כַאפְּט אַ טְבִילָה אִין מִקְוֶה פַאר מֶען צִינְדְט דִי חֲנוּכָּה לִיכְט; עַל כָּל פָּנִים יֶעדְן טָאג נִישְׁט פַארְפֶעלְן מִקְוֶה. דֶער יֵצֶר הָרָע קוּמְט אוּן מַאכְט דֶעם מֶענְטְשׁ אַלְט אוּן מִיד אוּן מְיֻאָשׁ, אָבֶּער דֶער רֶבִּי אִיז גְרֶעסֶער פוּנֶעם יֵצֶר הָרָע, אוּן עֶר מַאכְט אוּנְז פְרִישׁ, אַז מִיר זָאלְן כְּסֵדֶר אָנְהֵייבְּן פוּן פְרִישׁ.


מַאך אַ נַייעֶ הַתְחָלָה, אוּן דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער זָאל דִיר הֶעלְפְן אַז דוּ זָאלְסְט הָאבְּן כֹּחוֹת אָנְצוּגֵיין אַ גַאנְץ לֶעבְּן בַּתּוֹרָה וּתְּפִלָּה וְיִרְאַת ה'.


פוּן דַיין רֹאשׁ יְשִׁיבָה.

#6 - א קידוש ה' אז דו רעדטס איידל
חנוכה, ניבול פה

בעזהשי"ת - מוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פַּרְשַׁת וַיִשְׁלַח, שְׁנַת תשע"ה לפ"ק


לְכָבוֹד מֵיין טַייעֶרֶע ... נ"י


אַ גְרוֹיסֶער יְיַשֵׁר כֹּחַ פַאר אַלֶעס וָואס דוּ הֶעלְפְסְט מִיר, אוּן אִיך הָאבּ אַסַאך נַחַת פוּן דִיר; דוּ מַאכְסְט אַ קִידוּשׁ הַשֵׁם פַאר בְּרֶסְלֶב אוּן פַאר מוֹהַרָא"שׁ אוּן דִי יְשִׁיבָה. מֶענְטְשְׁן זָאגְן אַז דוּ בִּיסְט דֶער אֵיינְצִיגְסְטֶער אִינְגֶערמַאן וָואס קוּמְט אַרַיין אִין לָאמְבֶּער אוּן דוּ שֶׁעלְטְסְט נִישְׁט אוּן דוּ רֶעדְסְט נִישְׁט קֵיין נִיבוּל פֶּה רַחְמָנָא לִצְלָן, וָואס מֶען הֶערְט הַיינְט לַיידֶער הֵיימִישֶׁע חַסִידִי'שֶׁע אִינְגֶעלַייט רֶעדְן זֵייעֶר נִישְׁט שֵׁיין אוּן רֶעדְן שְׁמוּצִיג, אָבֶּער בָּרוּך הַשֵׁם אַז דוּ פִירְסְט זִיך עֶרְלִיך, אוּן מֶען קֶען דֶערְקֶענֶען אַ מֶענְטְשׁ אוֹיף זַיין רֶעדְן וָואס עֶר אִיז.


יֶעצְט קוּמְט דֶער יוֹם טוֹב חֲנוּכָּה, דַארְפְסְטוּ זִיך בַּאנַייעֶן אוּן זִיך פְלַייסְן אִין לֶערְנֶען, יֶעדְן טָאג חוּמָשׁ מִיט אַפָּאר פְּרָקִים מִשְׁנַיוֹת אוּן כָאטְשִׁיג אַ דַף גְמָרָא, וַוייל דָאס הִיט אָפּ דֶעם מֶענְטְשׁ פוּן שְׁלֶעכְטְס. אוֹיך זַיי מְחַזֵק דַיין וַוייבּ אַז זִי זָאל וַוייטֶער רֶעדְן אוֹיף דִי פְרוֹיעֶן הָאט-לֵיין; זִי רֶעדְט זֵייעֶר גוּט, אוּן זִי אִיז פִיל מִיט אֶמוּנָה אוּן הָאט אַ רַייכֶע שְׁפְּרַאך.


שְׁטַארְק דִיך ... אִיך הָאבּ הֲנָאָה וֶוען דוּ קוּמְסְט אִין יְשִׁיבָה, אָדֶער צוּ מְלַוֶה מַלְכָּה מִיט דַיין מִשְׁפָּחָה, אוֹיך וַוארְט אִיך אַז דוּ זָאלְסְט קוּמֶען אַ שַׁבָּת צוּ מִיר, הַצְלָחָה.

#5 - דאס דרוקן די ספרים וועט דיר צוניץ קומען
הפצה

בעזהשי"ת - מוצאי שבת קודש פרשת וישלח, שנת תשע"ה לפ"ק


לכבוד מיין טייערע ... נ"י


אשרי ואשרי חלק אז דו ביסט זוכה צו האבן א חלק אין הדפסת והפצת ספרי מוהרא"ש אין די וועלט, יעצט ביסטו טאקע געדריקט און דו מוטשעסט דיך מיט געלט וכו', אבער ווארט נאר ווארט, אויף יענע וועלט וועסטו נישט זיין געדריקט, נאר דו וועסט האבן א שיינעם היכל אין גן עדן פאר דיר און דיין ווייב, פון די אלע זכותים וואס מענטשן טוען בזכות די הייליגע קונטרסים וואס דו געבסט ארויס, און דארט וועט שוין נישט העלפן גארנישט; מענטשן וואס זענען געווען דא באקוועם און געהאט געלט וכו', דארט קען זיין אז זיי וועלן גארנישט האבן, ווייל דארטן איז חשוב ווער עס העלפט א צווייטן, און ווער עס האט פון זיך אוועק געריסן די עולם הזה, און נאר געוואלט העלפן א צווייטן.


דערפאר טייערע ... איך בעט דיך, סיי דו זאלסט זיך אליין שטארקן און זיך אליין מחזק זיין, און אויך זיי מחזק דיין ווייב, זי זאל וויסן וואסערע זכיה זי האט אז זי העלפט דיך און זי שטארקט דיך אז דו זאלסט קענען ווייטער מפיץ זיין דעם הייליגן רבינ'ס עצות.


הצלחה פון דיין ראש ישיבה וואס איז שטאלץ מיט אזא תּלמיד ווי דיר.

#4 - וואוין וואו דו האסט מוסדות פאר די קינדער
מוסדות

בעזהשי"ת - מוצאי שבת קודש פרשת וישלח, שנת תשע"ה לפ"ק


לכבוד מיין טייערע ... נ"י


שטארק דיך, און קוק שטענדיג אויף די ניסים וואס דער באשעפער האט געטון מיט דיר; דו ביסט געווען א בחור וכו', און דו פלעגסט זיך מתבודד זיין יעדן טאג אין קעמפ ... אפאר שעה, און וויינען און בעטן דעם באשעפער פאר א שידוך, און יעצט ברוך השם האסטו שוין א גאנצע פאמיליע ברוך השם.


טאנץ פאר שמחה און בעט אויף ווייטער; מוהרא"ש האט דיר געזאגט זאלסט וואוינען אין וויליאמסבורג, פארוואס? דו האסט נישט קיין משפחה דא?! מוהרא"ש ווייסט נישט אז אין ... איז ביליגער רענט?! האסט קיינמאל נישט געטראכט פון דעם?! איך וועל דיר ענטפערן; מוהרא"ש האט דיר געזאגט 'גיי אין וויליאמסבורג, דארט האסטו חברים', נו אין ... איז אויך דא חברים, נאר מוהרא"ש האט געמיינט די "מוסדות"; דו האסט נישט קיין השגה וואסערע מתּנה מיר האבן אז מיר האבן א פלאץ וואו אונזערע קינדער וואקסן אויף מיטן הייליגן רבינ'ס עצות בטעם מוהרא"ש.


שטארק דיך און שטארק דיין ווייב, און יעצט חנוכה זעץ דיך קעגן די הייליגע ליכט און זיי זיך מתבודד אפילו אפאר מינוט, דאנק דעם באשעפער און בעט אים אויף ווייטער.


פון דיין ראש ישיבה וואס איז שטאלץ מיט דיר.

#3 - פינף עצות ווי אזוי מצליח צו זיין אין ביזנעס
פרנסה

בעזהשי"ת - מוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פַּרְשַׁת וַיִשְׁלַח, שְׁנַת תשע"ה לפ"ק


לְכָבוֹד מֵיין לִיבֶּער טַייעֶרֶער ... נ"י


אִיך הָאבּ הַנָאָה אַז דוּ הֵייבְּסְט אָן אַרְבֶּעטְן פַאר זִיך אַלֵיין, דֶער הֵיילִיגֶער רֶבִּי הָאט זֵייעֶר שְׁטַארְק גֶעוָואלְט אַז יֶעדֶער מֶענְטְשׁ זָאל אַלֵיין אַרְבֶּעטְן פַאר זִיך, אוּן בָּרוּך הַשֵׁם אַז דוּ בִּיסְט גֶעוָוארְן פְרִישׁ אוּן דוּ גֵייסְט אַלֵיינְס אַרַיין אִין בִּיזְנֶעס; דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער זָאל דִיר הֶעלְפְן אַז דוּ זָאלְסְט מַצְלִיחַ זַיין, אוּן אֵייבִּיג הָאבְּן הַצְלָחָה.


אִיך וֶועל דִיר שְׁרַייבְּן אַפָּאר עֵצוֹת וִוי אַזוֹי מַצְלִיחַ צוּ זַיין אִין בִּיזְנֶעס.


1)    דִי עֶרְשְׁטֶע סוֹד צוּ הָאבְּן הַצְלָחָה, אִיז שְׁטֶענְדִיג צוּ זַיין פְרֵיילִיך אוּן אַרוּם גֵיין בְּשִֹמְחָה, אֲפִילוּ מֶען הָאט נִישְׁט מִיט וָואס, דָאך זָאגְט דִי רֶבִּי (סֵפֶר הַמִידוֹת, אוֹת שִֹמְחָה, חֵלֶק ב, סִימָן א): "מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל יְדֵי זֶה הוּא מַצְלִיחַ", וֶוער עֶס אִיז פְרֵיילִיך אִיז מַצְלִיחַ.


2)    צְוֵוייטֶענְס, זַיי מְכַבֵּד דַיין וַוייבּ, וַוייל דֶער רֶבִּי זָאגְט (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סט) אַז דִי עִיקָר עֲשִׁירוּת קוּמְט פוּן דִי וַוייבּ; אַז דוּ וֶועסְט אִיר גֶעבְּן כְּסֵדֶר גוּטֶע וֶוערְטֶער אָן אַ שִׁיעוּר וֶועסְטוּ מַצְלִיחַ זַיין.


3)    "מִנְיָן", זֶע מִיט מְסִירַת נֶפֶשׁ צוּ דַאוֶוענֶען מִיט מִנְיָן שַׁחֲרִית מִנְחָה מַעֲרִיב, אֲפִילוּ דוּ הָאסְט נִישְׁט קֵיין כֹּחַ, דָאך גֵיי אִין שׁוּל דְרֵיי מָאל יֶעדְן טָאג.


4)    מִשְׁנַיוֹת מִיט גְמָרָא.


5)    וְעַל כּוּלָם תְּפִלָה וְהִתְבּוֹדְדוּת, בֶּעט דֶעם בַּאשֶׁעפֶער כְּסֵדֶר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֶעלְף מִיך אִיך זָאל הָאבְּן הַצְלָחָה".


אַז דוּ וֶועסְט טוּן דִי עֵצוֹת וֶועסְטוּ זַיין אַ רַייכֶער גְלִיקְלִיכֶער מֶענְטְשׁ.


אִיך הָאבּ הַנָאָה גֶעהַאט צוּ פַארְבְּרֶענְגְן אַ שַׁבָּת מִיט דִיר פָארִיגֶע וָואך אִין קִרְיַת יוֹאֵל, צוּ זֶעהן וִוי דוּ גֵייסְט אָן.


פוּן דַיין רֹאשׁ יְשִׁיבָה וָואס שְׁטָאלְצִירְט מִיט דִיר.

#2 - שמועס דיך אויס מיט'ן אייבערשטן ביי די חנוכה ליכט
תפילה והתבודדות, חנוכה

בעזהשי"ת - מוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פַּרְשַׁת וַיִשְׁלַח, שְׁנַת תשע"ה לפ"ק


לְכָבוֹד מֵיין טַייעֶרֶע ... נ"י


שְׁטַארְק דִיך ... יֶעצְט קוּמְט חֲנוּכָּה; וָואס מֵיינְט חֲנוּכָּה? אַ לָשׁוֹן פוּן חֲנוּכַּת הַמִּזְבֵּחַ - מֶען בַּאנַייט זִיך, מֶען הֵייבְּט אָן פוּן דָאסְנַיי אוּן מֶען אִיז זִיך מְחַזֵק, אוּן מֶען שְׁטַארְקְט דִי וַוייבּ וְכוּ'.


זַיי נִישְׁט קֵיין בַּטְלָן, יֶעצְט זֶעץ דִיך אַרָאפּ בַּיי דִי מְנוֹרָה קֶעגְן דִי הֵיילִיגֶע לִיכְט, אוּן שְׁמוּעֶס מִיטְן אֵייבֶּערְשְׁטְן פָּנִים בְּפָנִים, דַאנְק אִים אוּן לוֹיבּ אִים אוֹיף דִי חֲסָדִים וָואס עֶר טוּט מִיט דִיר. מֶען קֶען זִיך נִישְׁט פָארְשְׁטֶעלְן וִוי גְלִיקְלִיך מִיר זֶענֶען אַז מִיר וֵוייסְן פוּן דִי עֵצָה פוּן הִתְבּוֹדְדוּת, אוּן מוֹהַרָא"שׁ בְּרֶענְגְט עֶס אַרַיין אִין אוּנְז; לְמָשָׁל חֲנוּכָּה, מֶענְטְשְׁן וֵוייסְן נִישְׁט וָואס מֶען טוּט חֲנוּכָּה; בָּרוּך הַשֵׁם מִיר תַּלְמִידֵי הֵיכָל הַקוֹדֶשׁ זֶעצְן זִיך אַוֶועק בַּיי דִי חֲנוּכָּה לִיכְט, קוֹדֶם מִיט דִי וַוייבּ אוּן קִינְדֶער, אוּן מֶען פַארְצֵיילְט דִי נִיסִים וָואס דֶער אֵייבֶּערְשְׁטֶער הָאט גֶעטוּן אוּן עֶר טוּט יֶעצְט, אוּן נָאכְדֶעם אִיז מֶען זִיך מִתְבּוֹדֵד, אַה! אַ מְחַיֶה וָואסֶערֶע שֵׁיינֶע אֵיידֶעלֶע שְׁטִילֶע לֶעבְּן קֶען מֶען זִיך אָפְּלֶעבְּן אָן דֶעם וָואס אֵיינֶער זָאל וִויסְן וְכוּ'.


שְׁטַארְק דִיך, אוּן זֶע אַבִּיסְל עוֹסֵק צוּ זַיין אִין הַפָצָה, וַוייל מִיר גֵייעֶן שׁוֹין בַּאלְד אַהֵיים, אוּן דָארְט אִיז דָאס זֵייעֶר חָשׁוּב.


פוּן דַיין רֹאשׁ יְשִׁיבָה וָואס אִיז זֵייעֶר שְׁטָאלְץ מִיט דִיר.

#1 - שטופ נישט אפ די חתונה
שידוכים, חתונה

בעזהשי"ת - מוצאי שבת קודש פרשת וישלח, שנת תשע"ה לפ"ק


לכבוד ... נ"י


איך בעט דיר, האב רחמנות אויף דיין טאכטער און איידעם און מאך זיי חתונה; פארוואס זאלן זיי זיך פרעגלען אין יסורים?! ווען דו גייסט ווען געפעלן פאר איינעם מיטן שטופן די חתונה אויף ... איז איין צרה, אבער מען לאכט דאך סיי ווי פון דיר, דו ביסט סיי ווי אפגעפרעגט ביי די וועלט, נו פארוואס זאלסטו נישט גיין מיט א שמוץ אריבער, אדער ווי מען זאגט אין חב"ד "לכתּחילה אריבער"; פייף דיך אן אויף די וועלט און האב רחמנות אויף דיין טאכטער.


ווען איך וואלט געקענט רעדן וואלט גוט געווען, אבער איך קען נישט, און איך טאר נישט; איך בעט דיר, פאלג מיך. ווען דיין ווייב זאל וויסן, און ווען דו זאלסט וויסן, אז איך האב געראטעוועט דיין טאכטער וכו' וואלסטו מיר געקושט דּי פיס, די פראבלעם איז נאר אז איך קען נישט רעדן, דערפאר ביסטו און דיין ווייב טיף אין מח ברוגז אויף מיר פארוואס איך יאג וכו'; שוין כפרת עוונות, אבער פרוביר צוריק צו רוקן דער זמן החתונה וועט מקוים ווערן דעם פסוק (איוב ה, ד): "וידעתּ כי שלום אהלי", וואס חז"ל זאגן אויף דעם (יבמות ס"ב:): "זה המשּׂיא בניו ובנותיו סמוך לפרקן".